הקשר בין התמכרות לסוכר והפרעות אכילה

תוכן עניינים

הפרעות אכילהחוקרים משוכנעים שסוכר הוא סם ממכר, ומחקרים רבים תומכים ברעיון לפיו המבנה הכימי במוח קשור באופן הדוק לצריכת סוכר מופרזת.

מערכת הגמול במוח, במיוחד קולטני דופמין, מופעלים על ידי סוכר באותו האופן בו מורפיום משפיע על המוח.

אנשים רבים המכורים לסוכר סובלים מהפרעות אכילה, וההקשר מבוסס על התחושה המנחמת, גם אם לטווח הקצר, המתקבלת מאכילת סוכר.

אשמה ופחד

מעגל תחושת האשמה בשל הצריכה המוגברת של סוכרים, המובילה לעלייה במשקל, גורמת למכורים לסוכר להיכנע להתנהגויות בולמיות על מנת לנסות להיפטר מהקלוריות העודפות ולחוש שוב "בשליטה".

זהו מחזור שאינו נפסק, במהלכו מתרחשת תשוקה עזה למאכלים ממותקים, בכמויות עודפות, רק כדי להיפטר מהם באמצעות הקאות, ואז לחזור על המעגל. במחזור זה, אדם מפנים שהסוכר הוא האויב.

אלא שסוכר אינו האויב

מומחי תזונה ממליצים על אכילה מתונה של סוכרים, כחלק מתזונה בריאה. הנחת היסוד של עמדה זו היא כי לא קיימים מזונות טובים או רעים, כל עוד נהנים מהם במתינות.

לגוף יש חוכמה עצומה ואם רק מקשיבים בתשומת לב לסימני הרעב, ניתן לאכול את כל המאכלים, להפסיק עם תחושת המלאות, ולהימנע מאכילת יתר.

הימנעות ממזונות המפעילים הפרעת אכילה

חלק מהאנשים מצליחים להתגבר על הפרעות האכילה באמצעות הימנעות ממזונות המפעילים את אכילת היתר, כגון סוכר, פחמימות מעודנות ומזונות מהירים. אתגר ללא סוכר מוביל לחיים בריאים יותר, חשיבה צלולה, והחלמה מהתנהגויות כפייתיות, באמצעות הימנעות מוחלטת מהמזונות המפעילים את ההפרעה, ובמיוחד סוכר.

אך כל אדם צריך לשקול בקפדנות את המאפיינים הפיזיים והרגשיים הייחודיים להפרעת האכילה שלו, מאנורקסיה, דרך אכילת בינג' ועד לבולמיה. מומלץ לנסות גרסאות שונות של אתגר ללא סוכר ולהעריך את יעילות התוכנית באופן אישי.

צריכת סוכר בהפרעות אכילה

מומחים סבורים שאנשים הסובלים מבולימיה ואנורקסיה אינם מקדישים תשומת לב מיוחדת למרכיבי הסוכר במזונותיהם. הם מפחדים מאוכל על כל צורותיו ומרכיביו.

בולימיה, התמכרות לסוכר, דימוי גוף נמוך, אנורקסיה והפרעת אכילת בינג' הם מאבקים עימם מתמודדים אנשים עם הפרעות אכילה. הגורם להפרעות האכילה הוא "תהום" עמוק בהוויה, המובילה לצורך בשליטה וגילוי עצמי. סוכר הוא אחד הביטויים של הפרעת אכילה, אך לא הגורם לה.

ממש בדומה לסמים, מוביל לתחושת עונג וערנות. אך היות וצריכה מוגברת של סוכר מובילה לבעיות בריאותיות מסוכנות, יש להבין כיצד להתגבר על ההתמכרות לסוכר, ולשלב אותה עם ההתמודדות עם הפרעת האכילה.

הקפדה על יציבות רמות הסוכר בדם – יש להקפיד על ארוחות קבועות ומאוזנות המכילות חלבונים, ולאכול אותן במרווחי זמן קבועים. למה? כדי לייצב את רמות הסוכר בדם, כך שבמקביל מתייצבים מצב הרוח והאנרגיה. אכלו מספיק עד שתרגישו מרוצים, ואכלו באופן קבוע כך שתשמרו על יציבות ולא תשתוקקו למזונות מהירים.

טיפול עצמי

לפני שמתחילים להימנע מכל דבר בחיים, יש לחשוב על היבט אחר אותו ניתן להוסיף לחיים, כך שההתמודדות תתבצע מתוך שפע ולא גירעון. הפחתת הסוכר תיצור ואקום רגשי ופיזי, אותו מומלץ למלא במשהו מזין כגון אהבה עצמית וטיפול עצמי, כך שתחושות החוסר יתחלפו בתחושות בריאות, יכולות, וחוסן.

במקום להתמקד בהימנעות מסוכר, מומלץ להעביר את המיקוד והאנרגיה למשהו שאינו קשור לסוכר. זה יכול להיות תחביב, חיבור עם אחרים או עיסוק בפעילות מהנה. גישה זו מאפשרת התמודדות עם הפרעות האכילה וההתמכרות לסוכר. אם החוסר הנפשי והפיזי מתמלא בתחליפים בריאים, הגמילה תהפוך לתהליך קל בהרבה.

ייעוץ פסיכולוגי ותמיכת תזונאית משלימים את התמונה ומאפשרים תהליך בריא המתבצע בצעדים נכונים.